מאמר סקירה מצא כי טיפול במציאות מדומה יכול לשפר שיווי משקל, תפקוד מוטורי, הליכה ותפקוד בסיסי יום-יומי במטופלים עם מחלת הפרקינסון

מחלת הפרקינסון היא מחלה כרונית, דגנרטיבית, פרוגרסיבית אשר מתבטאת בעיקר באיבוד ופגיעה בתאי מוח המייצרים דופמין. בזמן שאוכלוסיית העולם מתבגרת, אנו יכולים לראות את שכיחות המחלה ב-0.3% באוכלוסייה הכללית ו1%-2% באנשים בגילאי 60-65 ומעלה.

הביטוי של המחלה יכול להיות שונה מחולה לחולה והיא יכולה להתבטא ברעד מנוחה, ברדיקנזיה (איטיות בתנועה), נוקשות והפרעות בהליכה. המחלה יכולה להופיע עם או בלי סימנים של המערכת המוטורית, כגון: דיכאון, הפרעות שינה, אובדן זיכרון וחשיבה איטית ועוד. הפרעות בהליכה מפריעות במיוחד לחולי הפרקינסון לקיים תפקודים בסייסים יומיומיים אשר מובילות לירידה משמעותית ביכולת שלהם להיות עצמאים. מכיוון שהמחלה מתבטאת בסימנים שונים היא דורשת טיפול של צוות מולטידספלינרי (רב צוותי). כיום הטיפולים שמוצעים הם: טיפול תרופתי, פרוצדורות ניתוחיות, תרגול אקטיבי, טיפול פסיכולוגי וטיפול של צוות סיעודי.

השיקום של יכולת ההליכה אצל מטופלי הפרקינסון בשלב הבינוני-מתקדם הוא אחד מגורמי המפתח לשיפור איכות החיים של אותם מטופלים. הטיפול השמרני לשיווי משקל ע"י תרגילים, הראה במטופלי פרקינסון שיפור בשמירת תנוחה יציבה ובנוסף שיפור ביציבות הדינאמית של המטופלים. בעשרים השנים האחרונות, מציאות מדומה נכנסה כחלק מהטיפול בשיקום מטופלי פרקינסון. היתרונות העיקריים של טכנולוגיית המציאות מדומה הן העלות הנמוכה, בעיקר בהשוואה לטיפולים אחרים ובנוסף ההשפעה החיובית על המוטיבציה וההיענות של המטופלים לתרגל ובנוסף לבצע תרגול ביתי.

 מציאות מדומה היא כלי יחסית חדש בתחום השיקום שרצוי לשלב אותו בטיפול בחולי פרקינסון. בשנים האחרונות פורסמו יותר ויותר מאמרי מחקר אשר מבצעים השוואה בין טיפול שמרני לטיפול עם מערכת מציאות מדומה במטופלי פרקינסון. בעיקר מחקרים אשר בודקים את ההשפעה של תרגול במציאות מדומה על שיפור היכולת התפקודית היומיומית. זאת מכיוון שאותם תפקודי יום-יום דורשים שיפור בשיווי משקל וביכולות הקוגניטיביות. טיפול במציאות מדומה יכול לשפר את שיווי המשקל, התפקוד המוטורי ואת הרגישות של איברי החישה ולכן שילוב זה עוזר למטופלי הפרקינסון לשפר את תפקודי היום-יום שלהם.

במאמר הסקירה שפורסם במגזין  American journal of physical medicine & rehabilitationנבדקו 12 מחקרים מסוג  ניסוי אקראי מבוקר (RCT) אשר בדקו את השפעות השיקום במציאות מדומה על מטופלי פרקינסון. 9 מחקרים בדקו את שיווי המשקל על ידי מבדק שיווי משקל ויציבות מקובל (Berg Balance Scale). תוצאותיו הראו שקבוצת הנבדקים במציאות המדומה הראו שיפור משמעותי בהשוואה לקבוצת הביקורת. 7 מאמרים נכנסו תחת הקטגוריה של שיפור מוטרי והתוצאות נבדקו במבדק נוסף מקובל להערכת שיווי משקל (Time up and go), גם כאן התוצאות ראו שיפור בקבוצות שביצעו תרגול במציאות מדומה ביחס לקבוצות הביקורת. 4 מאמרים היו בקטגוריה של שיפור הליכה והתוצאות נבדקו על ידי מבחן אחר מקובל להערכת שיווי משקל ויציבות (10 Meter walk test), התוצאות הראו שיפור מובהק בשתי הקבוצות. 2 מחקרים בדקו את הביצוע של תפקודים יומיומיים לפי מבדק להערכת תפקוד חיי היומיום (modified Barthel Index) ובו גם כן ראו שיפור מובהק בציון הסופי בהשוואה לקבוצות הביקורת.

הממצאים של מחקרים אלה מראים שטכנולוגית המציאות מדומה יכולה לשמש ככלי טיפולי יעיל בשיקום מטופלי פרקינסון ולשפר שיווי משקל, תפקוד מוטורי, הליכה ואת יכולות הביצוע של תפקודים בסיסיים יומיומיים.

מקורות

Lina, Chen, et al. "The Effect of Virtual Reality on the Ability to Perform Activities of Daily Living, Balance During Gait, and Motor Function in Parkinson Disease Patients: A Systematic Review and Meta-Analysis." American journal of physical medicine & rehabilitation 99.10 (2020): 917-924.‏